| ♥ 0 |
טז,יד: "מן הדין הרוצה לשתות אחר הכוס הראשונה עוד יין רשאי, אך לכתחילה טוב שלא לשתות יין בין כוס ראשונה לשנייה, שמא ישתכר ולא יוכל לקרוא את ההגדה בריכוז הראוי. אבל מותר לשתות משקים שאינם משכרים, כמו מיץ ענבים או כל מיץ אחר (שו"ע תעג, ג; מ"ב טז)… מי שרעב מאוד עד שקשה לו לומר את ההגדה בריכוז, יכול לאכול אחר הקידוש מעט תפוחי אדמה או ביצה או פירות… מוטב שלא יאכל דבר עד הסעודה, מפני שהאוכל אחר הקידוש נכנס לספק אם לברך ברכה אחרונה (ואם אכל, יברך ברכה אחרונה)". 1. למה לגבי שתיה לא הגביל וכתב שמותר לשתות משקה לא משכר, אך לגבי אכילה כתב שמוטב שלא לאכול כי האוכל נכנס לספק אם לברך ברכה אחרונה. למה בשתיה לא נכנס לספק? 2. למה כתב 'מוטב שלא יאכל דבר' לכאורה צריך לכתוב 'מוטב שיאכל פחות מכשיעור'?
סומן כספאם
|