| ♥ 0 |
בפניני הלכה זמנים פרק טו הלכה ז הערה 6 כתוב: "וי"א שחיוב נשים כגברים אלא שאינן יכולות להוציא גברים מסיבה אחרת. לדעת סמ"ג, מפני שהיא כקריאה בתורה, ופירש מ"א תרפט, ה, שמפני כבוד הציבור קבעו שלא תקרא, ואפילו יחיד לא תוציא משום לא פלוג." מהו חוסר הכבוד שיש בקריאת אישה לציבור? מעיון קצר בפוסקים על נושא זה הרוב (שראיתי כמובן) לא התייחסו כלל למושג הזה ונראה שהיה זה דבר מובן מאליו. ממי שכן התייחסו ראיתי שיש שמקשרים (הריטב"א על מגילה ד,א) את זה לדין של אישתו ובנו שמקראים לו את ברכת המזון/קריאת שמע וכו', ששם אמרו שהוא על אדם זה מארה. רש"י שם אומר שזה משום שלא למד או שאם למד זה משום שמבזה את קונו בשלוחים כאלה, ותוס' מסבירים שכיוון שאינם בני חיוב זה ביזוי. לפי זה במגילה אין ביזוי למי שסובר שחיוב נשים כגברים.
סומן כספאם
|