מתי חוששים שיראה כמוסיף על הכוסות

פנה"ל פסח טז,יב: "השותה אחת מארבע כוסות בלא הסבה, נחלקו הפוסקים בדינו. לדעת בעל ה'שולחן ערוך', לכתחילה יחזור לשתות את הכוס בהסבה. ולדעת הרמ"א, מתעוררת בעיה, שאם יחזור וישתה עוד כוס, יראה כמי שמוסיף על הכוסות, ותיקנו חכמים לשתות ארבע כוסות ולא חמש. לפיכך, אם שתה את הכוס השנייה שלפני הסעודה בלא הסבה, יחזור וישתה אותה בהסבה, שבכוס השנייה אין הוא נראה כמוסיף על הכוסות, שהרי אפשר לשתות בסעודה עוד כוסות יין. אבל אם טעה ושתה בלא הסבה את הכוס הראשונה או השלישית או הרביעית, לא יחזור וישתה כוס נוספת, כדי שלא יראה כמוסיף על הכוסות. ויסמוך בזה על הראבי"ה והראב"ן שסוברים שבזמן הזה, אין צריך להסב בליל הסדר (שו"ע תעב, ז; מ"ב כא)".

הערה 1:

הרב כתב שלדעת הרמ"א: 1. אם ישתה כוס נוספת אחרי כוס ראשונה נראה כמוסיף על הכוסות.

2. הסיבה שבכוס שניה אין הוא נראה כמוסיף זה מפני שאפשר לשתות בסעודה עוד כוסות יין.

אך לכאורה זה נסתר ממה שכתוב בהלכה הבאה: "מן הדין הרוצה לשתות אחר הכוס הראשונה עוד יין רשאי"

לכן נלע"ד שיש בביאור שיטת הרמ"א חוסר דיוק.

החשש שלא יראה כמוסיף על הכוסות מבוסס על מנהג אשכנז שמברכים על כל כוס מארבע כוסות ולכן אם יברך על כוס נוספת ייראה כמוסיף על הכוסות. אך אם יכול לשתות בלי לברך לא נראה כמוסיף.

לכן לאחר כוס שניה לא נראה כמוסיף כי הוא לא צריך לברך על היין בתוך הסעודה.

ולאחר כוס ראשונה נראה כמוסיף כי המנהג הוא שלא לשתות בין ראשונה לשניה ומן הסתם הסיח דעתו ואם ירצה לשתות יצטרך לברך, אך אם תהיה דעתו לשתות כעיקר הדין בין ראשונה לשניה יוכל לחזור ולשתות.

לקמן אביא לכך מקורות.

הערה 2:

כפי שכתבתי חשש 'מוסיף על הכוסות' מבוסס על מנהג אשכנז אך השולחן ערוך לא חושש לזה ולכן כתב (תעב,ז) שאם שכח להסב חוזר ושותה בכל אופן (גם במצב שהסיח דעתו מלשתות עוד יין ויצטרך לברך עליו).

ולכן יש להעיר על מה שכתב הרב שם בהערה 10: "לדעת שועה"ר תעג, יג, מ"ב תעט, ה, הרוצה לשתות 'חמר מדינה' ולא חשב עליו מתחילה כך שצריך לברך לפני שתייתו, אסור לשתותו, מפני שנראה כמוסיף על הכוסות, שהרי בדיעבד יכול לצאת ידי ארבע כוסות ב'חמר מדינה'. וכן נכון לנהוג. (ודעת החמד משה לאסור אף שאר משקים אם צריך לברך עליהם, עי' כה"ח תעג, מ. וצ"ע אם גם למנהג שו"ע שאין מברכים על כל כוס יש מקום לחומרה זו)".

שלכאורה פשוט שאין מקום לחומרה זו לדעת השו"ע.

מקורות:

האגור תשצ"ה

אחר ששתה כוס ראשון אפי' אם ירצה לשתות כמה פעמים הרשות בידו. וכתב אבי העזרי רק שיכוין אל לבו שלא יצטרך לברך פעם שנית שלא יהא כמוסיף על הכוסות. וכ"כ מהר"ם ששאלוהו אם יכולים לברך על שנוי היין, הטוב והמטיב בלילי פסח והשיב שיכולין לברך שאינו נראה כמוסיף אא"כ יברך בפה"ג כמו שמברך על ארבע כוסות. והן הולכין לשיטתן שמצריכים לברך בפה"ג על כל כוס הלכך מסתברא להו למימר שאם יברך שנראה כמוסיף. ולדעת הרא"ש שא"צ לברך בפה"ג על כל כוס וכוס אין חלוק אם ירבה אם לאו שאם אנו חושבין אותו כמוסיף אפי' בלא ברכה נמי. לה"ט.

דרכי משה הקצר אורח חיים סימן תעב

ובמנהגים שלנו (לר' אייזיק טירנא עמ' נד) אם חוזר ושותה אין צריך לחזור ולברך וכן משמע לקמן מדברי הטור סימן ת"פ דכתב דאם שתה כוס רביעי בלא הסיבה צריך לחזור ולברך משום שהסיח דעתו משתייה משמע הא לאו הכי אינו צריך לברך ולכן נראה דבין הכוסות הראשונות כיון שיכול לשתות ביניהם כמו שירצה יכול לחזור ולשתות בהסיבה אבל בין כוס שלישי לרביעי לא יחזור ויסמוך על דעת ראבי"ה

 רמ"א תעב,ז

הגה: ויש אומרים דבזמן הזה, דאין דרך להסב, כדאי הוא ראבי"ה לסמוך עליו שבדיעבד יצא בלא הסיבה (אגודה פרק ע"פ). ונראה לי אם לא שתה כוס שלישי או רביעי בהסיבה, אין לחזור ולשתות בהסיבה דיש בו חשש שנראה כמוסיף על הכוסות; אבל בשני כוסות ראשונות, יחזור וישתה בלא ברכה (מנהגים), וכן באכילת מצה. ולכתחלה יסב כל הסעודה. (מהרי"ב).

וביאר מגן אברהם סימן תעב ס"ק ז (הובא למעשה במ"ב)

שנראה כמוסיף. פירוש כיון שאסור לשתות ביניהם א"כ מתחלה לא היה דעתו לשתות וצריך לברך והוי מוסיף אבל בראשונו' כיון שמותר לשתות ביניהם א"כ היה דעתו עליו וא"צ לברך ונ"ל דהאידנא שאין דרך לשתות בין הראשונות א"כ ה"ל נמלך ואם שותה צריך לברך וה"ל כמוסין /כמוסיף/, לכן לא יחזור וישתה ויסמוך על ראבי"ה וכ"מ בטור סי' תע"ג וכ"כ הב"ח אבל בכוס שני יחזור וישתה דהא אפי' שותה יין תוך הסעודה כוס השני פוטרו אא"כ לא היתה דעתו לשתות תוך הסעודה: ונ"ל דבתחלת הסיב' יהי' דעתו לחזור ולשתות בין הראשונות ואז אם טעה ושתה בלא הסיבה יחזור וישתה בלא ברכה.