משחק בכדור בשבת

קטגוריה:
1
1

בפניני הלכה שבת ב, כב, ח כתוב שאסור לשחק בכדור משום עובדין דחול ולא הבנתי מה המקור שהרי השו"ע אסר זאת בסימן שח, מה, רק משום שאינו נחשב כלי (מ"ב שם) והרמ"א התיר לשחק, ואם זה משום עובדין דחול, כיצד התיר הרמ"א ומה הקשר לסימן שח שעוסק בהלכות מוקצה

 

תודה

 

סומן כספאם
נרשם על-ידי אנונימי
נפתח ב 12/01/2023 13:26
51 צפיות

תשובות (1)

1
תשובה פרטית

צריך להבדיל בין משחק פשוט בכדור שעליו דיברו השו"ע והרמ"א, לבין משחקי כדור שנעשים בעסק גדול (עם חוקים, זמן רב, תחרות ועוד), שהם אסורים משום עובדין דחול.

הרחבה:

לגבי מחלוקת שו"ע והרמ"א כתב הרב בהרחבות שבת כד,ז,א: בספר שבות יצחק כתב בשם ריש"א (הובא בארח"ש יט, הערה עו), שכל חומרת השו"ע היתה בכדור נייר או אבן, שהכנתו למשחק כדור אינה נחשבת הכנה חשובה, ולכן הוא נותר מוקצה מחמת גופו. אבל כדור ושאר משחקים שהוכנו בבית חרושת למשחק, אינם מוקצה.

ובכל ספק מוקצה הלכה כמקילים, ק"ו כאן שסברתם נראית, שכל דבר שאדם משתמש בו, גם למשחק, אינו מקצה אותו מדעתו. ונראה שגם הב"י החמיר מפני מה שהביא מהירושלמי, היינו בצירוף דברי הירושלמי שאסור לשחק בכדור, מפני ביטול תורה או טלטול ברשות הרבים.

לכן למעשה לגבי סתם משחק בכדור הרב כתב (שבת כב,יג): "למעשה, טוב לגדולים (שהגיעו למצוות) להחמיר שלא לשחק בשבת בכדור ושחמט וכיוצא בזה, הן מצד שלדעת כמה פוסקים הדבר אסור, והן מצד שנכון שלא להתרגל לבטל תורה ביום השבת. ולרוצים להקל יש על מה לסמוך (עי' שו"ע שח, מה; מ"א שלח, ה; מ"ב כא; כה"ח לט)".

אך לדעת הרב יש לאסור לשחק משחקים שנעשים בעסק גדול, שמשחקים כאלו אסורים משום עובדין דחול:

"אבל משחקים שנעשים בעסק גדול, כדוגמת כדורגל, כדורסל וטניס, אסור לשחק בשבת, משום 'עובדין דחול'. וקל וחומר שאסור לשחק את המשחקים הללו במגרשי ספורט. וגם לילדים אסור לשחק בהם משום 'עובדין דחול'".

לגבי יסוד עובדין דחול כתב הרב בהרחבות כב,א,ב:

יסוד דין עובדין דחול הוא ממה שלמדנו בישעיה נח, יג: "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי, וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר". ודברי הגמרא שבת קיג, א: "וְכִבַּדְתּוֹ – שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול… מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ – שלא יהא הילוכך של שבת כהילוכך של חול. מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ – חפציך אסורין, חפצי שמים מותרין. וְדַבֵּר דָּבָר – שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול". ולמדנו מזה כלל, שכל מה גורם לכך שהשבת תראה כחול אסור. שלא מסתבר שרק מה שדרשו חכמים מהפסוק הם לבדם הדברים האסורים בשבת, אלא מסתבר שבא הנביא ללמדנו שצריך לכבד את השבת בכך שלא תהיה כחול, וההליכה והחפצים והדיבורים הם הדוגמאות השכיחות שכוללות את רוב מעשי החול, אבל באמת כל דבר שהוא מעשה מובהק של חול אסור. וזה היסוד לאיסור 'עובדין דחול'. ומכאן תשובה למזלזלים במה שכתבו הפוסקים על כל מיני דברים שהם אסורים משום 'עובדין דחול' וטוענים שאין לכך מקור, אולם כפי שכתבתי אין צורך במקור פרטי על כל מעשה ומעשה של חול, אלא כל שהוא נראה בעליל כמעשה של חול הרי הוא בכלל האיסור.

ולכן קראתי לפרק "צביון השבת" לומר שאין כאן אוסף של דינים פרטיים, אלא כל הדינים מכוונים למגמה אחת, לשמור על צביון השבת, כיום קדושה ומנוחה, וכפי שנתפרש בנביא.

וכן יבואר בהמשך בהלכות ז-ח לעניין ריצה והתעמלות, על פי מה שפירש  רש"י קמז, א, שאין מתעמלים כי הוא עובדין דחול. וכ"כ רי"ד, תוספות יו"ט, ומ"ב שכז, ז.

סומן כספאם
נרשם על-ידי
נענה ב 12/01/2023 16:18