ממתי צריך לחנך קטן לשמוע שופר?

ליקטתי כמה התיחסויות מאחרוני זמננו, לגבי זמן חינוך קטן לשופר. ומצאתי שגם בחוט שני כתב כמו הרב מלמד, אך עדיין נלע"ד שלפי מקורות חז"ל בהגדרת זמן החינוך לקטן נראה יותר שמרגע שהקטן מבין שיש מצווה לשמוע שופר יש חובה לחנכו (כדעת הרב אלישיב, לקמן).

הרב אלישיב (הובא בגליון אליבא דהלכתא, גליון קד) – נראה דזמן חינוך לתקיעת שופר הוא מזמן שיודע שבתקיעה זו מקיים מצות ה' דבלאו הכי אין לזה שם תקיעה אצלו כלל אלא כתוקע לשיר והתעסקות בעלמא ורק מכי יודע שיש בזה קיום מצות ה' יש לזה שם תקיעה ושמיעת קול שופר. ולא דמי ללולב וכדו' דלא בעינן ידיעת מצות ה' כיון שהלולב בעצמותו הוא חפצא דמצוה וכן ציצית וכו' והקטן אוחז בחפצא דמצוה וסגי אבל בשופר שהמצוה היא שמיעה לא יתכן שיש לזה שם שמיעה של שופר אי לאו שיודע שיש מצוה לשמוע שופר... והיינו בן שש או שבע פשוט שחייב בזה. וכ"כ בשו"ת תשובות והנהגות (ב, רפא) – השיעור בשופר הוא כשיודע מהו מצוה.[1]

יוסף דעת (פרק יט עמ' שד) – לא נתבאר לן שפיר מאיזה גיל יש לחנכו למצות תקיעת שופר.... מעתה נאמר אף הכא דקטן היודע להקשיב לתקיעת השופר בישוב הדעת והוא כבן שש או שבע חייב אביו לחנכו לשמוע תקיעת שופר.

ר' שמעון בעדני (הובא בספר יוסף דעת שם) – אע"ג דפשוט הוא דלא בעינן שידע לתקוע בשופר... בעינן שיבין עכ"פ מהי תקיעה ומה הם שברים ולא סגי לן במה שיושב ומקשיב ודומה עליו כזמר בעלמא.

חוט שני (שבת ד סימן שמג) – חינוך לתקיעת שופר צריך הקטן לדעת עכ"פ השיעור של התקיעות כמה צריך לתקוע ע"פ דין. וצריך הקטן לדעת שהמצוה היא לשמוע תקיעות של תקיעה תרועה וכו' ג' פעמים ולא סתם ציפצופים של תקיעות. וכעין זה כתב בפניני הלכה ימים נוראים ד,ו – אימתי הגיע לגיל חינוך? מעת שהוא מבין שמצווה לשמוע תשר"ת תש"ת תר"ת שלוש פעמים.

שאילת שלמה עמ' 69 (הרב שלמה אבינר) – ילד שהגיע לחינוך של מצוות שופר כלומר שמסוגל לתקוע כראוי. ע"כ. ודעתו לכאורה תמוהה, כפי שכתב בספר יוסף דעת שם – דאם נאמר דרק קטן היודע לתקוע חייב בשופר ביטלת כמעט דין חינוך לתקיעת שופר וכששאלתי את פי מרן הגרש"ב (ר' שמעון בעדני) לחוות דעתו בנושא השיב לי דפשוט הוא דלא בעינן שידע לתקוע בשופר.

[1] אמנם בתשובות והנהגות כתב שלגבי כל המצוות הקטן מתחייב בחינוך רק אם הוא מבין מהי מצווה, ובנוסף לכך לדעתו הקטן מגיע לכך בגיל ארבע ואולי פחות, ונלע"ד שדבריו קשים, וז"ל – נראה דאף שקטן חייב במצוות כשראוי לכך, היינו כשמבין ענין מצוה שזהו מ"ע מה"ת, אבל כשאינו מבין מהו מצוה, לא שייך עוד גדר חינוך. וכן מבואר להדיא במ"ב סימן שמ"ג סק"ג ע"ש, וא"כ ברמב"ם (פ"ו במצה ה"י) דכתב דקטן שיכול לאכול כזית פת מחנכין אותו במצות מצה, נראה דהיינו גם כשמבין שהוא מצוה, ואם כן השיעור בשופר הוא כשיודע מהו מצוה (ולא נתברר בדיוק השיעור אבל כנראה בבן כארבע - חמש כבר שייך למצוה דבבן חמש ושש חייב בסוכה משום דחשיב אינו צריך לאמו, הרי דמעיקר דין חינוך להבין שזה מצוה, אי לאו דבעי' אין צריך לאמו היה הזמן קודם לכן), ואם כן צריך ליזהר בילד בן ארבע או קודם, שישמע התקיעות כדי לקיים מצות היום.