המוצא חמץ בפסח אסור לו לבערו

קטגוריה:
0
0

פנה"ל פסח ה,ו כתב שהמוצא חמץ בפסח חייב לבערו.

לכאורה לפי מנהג רוב ישראל המוכרים חמץ לגוי אסור לו לבערו שהרי החמץ שייך לגוי, אלא צריך להצניעו עם שאר החמץ.

כך כתב בפסקי תשובות אורח חיים סימן תמו אות א
ולפי מנהג זה שכותבים בשטר מכירה שמוכרים כל חמץ בכל מקום שהוא כתבו עוד שאם מוצאים בזמננו חמץ בבית בפסח אין לשורפו או לבערו מן העולם בכל צורה שהוא, שאיך יוכל לבער דבר שאינו שלו והוא קנין הנכרי, ואדרבה בשעה שיקחהו לשריפה הרי גזל בידו וקנאו להתחייב באונסין, אלא יקח החמץ מיד עם מציאתו ויצניעו עם שאר החמץ במקום שמכור לנכרי.

ובהערה ציין זאת בשם מקראי קודש פסח ח"א סי' ע"ד. ע"כ.

לכאורה כך יהיה הדין גם לגבי מי שחותם על המכירה וכוונתו שלא לסמוך על המכירה בחמץ גמור. שהרי בשטר כתוב שהוא מוכר גם חמץ גמור ולפי זה החמץ שייך לגוי ואסור לו לבערו.

סומן כספאם
נרשם על-ידי
נפתח ב 10/04/2024 10:34
47 צפיות

תשובות (4)

0
תשובה פרטית

הרב כותב שלא למכור את החמץ שבכל הבית (פניני הלכה פסח ו ד): "נכון לכתוב בשטר המכירה היכן בדיוק יהיה החמץ מונח. כגון: "בארון המטבח העליון משמאל", או "בחדר הימני בארגז שיסומן לכך". אפשר גם לציין מספר מקומות. בדיעבד גם בלא זה המכירה כשרה, אבל צריך לרכז את החמץ במקום מיוחד ולסמנו. וכל מה שמכניסים לאותו מקום שנקבע למכירה עד כשעתיים לפני זמן איסור הנאה מחמץ נכלל במכירה". כך שעל פי זה חמץ שימצא באמצע הפסח בבית לא יהיה כלול במכירה.

וכך השיב הרב אורן מצא באתר של הישיבה למישהו ששאל מה לישות בחמץ שמצא באמצע הפסח: "לכתחילה נכון שלא למכור סתם כך את כל החמץ שיש לו בבית, אלא למכור את המאכלים שנמצאים בארונות מאוד מסוימים. זאת כדי שהמכירה תהיה רצינית. במקרה כזה, אם מצא חמץ גמור בפסח, צריך לבערו, שהרי אינו מכור. אמנם מי שמכר את כל החמץ שיש לו בבית, אסור לו לבערו, שהרי הוא של הגוי, וישים אותו בארון שיש בו שאר דברים שמכר. ומי שקנה בטעות חמץ בפסח, כגון שקנה וופלים או ביסלי שחשב שהם כשרים לפסח, וגילה שלא, כיוון שלא מכרם, צריך לבערם."

סומן כספאם
נרשם על-ידי
נענה ב 21/04/2024 07:49
0
תשובה פרטית

א. הרב לא כותב 'שלא למכור את החמץ שבכל הבית', אלא הוא כותב 'נכון לכתוב בשטר המכירה היכן יהיה החמץ מונח'. ובכל אופן בין אם כתב ובין אם לא צריך לרכז את כל החמץ במקום מיוחד וכו'.

וכפי שכתבתי, כלל לא ברור לי שכתיבת המקום המדויק של החמץ גורמת לכך שכל החמץ שמחוץ לאותו מקום לא נמכר. מפני שבשטר המכירה כתוב שהמכירה היא על כל חמץ שברשותו, כוונת האדם למכור את כל החמץ שברשותו ולא רק שבארון.

ב. לגבי תשובת הרב מצא. זו בדיוק ההערה שלי על פניני הלכה, שהרב מלמד כותב שבכל אופן צריך לבער את החמץ ולא מעיר שמי שמכר את החמץ (ולא כתב מקום מדויק. כפי שכתב הרב מצא) אסור לו לבערו.

סומן כספאם
נרשם על-ידי
נענה ב 30/04/2024 07:16
0
תשובה פרטית

א. הרב כותב שרק מה שהוכנס לאותו מקום שנקבע יכלל במכירה."וכל מה שמכניסים לאותו מקום שנקבע למכירה עד כשעתיים לפני זמן איסור הנאה מחמץ נכלל במכירה".

ב. אני א יודע מה המציאות בשטרות המצויים אבל אין הכי נמי אם המצב הוא שבפועל כן מוכרים את כל החמץ שבבית אז אני גם חושב שצריך לכתוב שאסור לשרוף את החמץ. אומנם אם זה לא בהכרח המקובל אז נראה שהערה שכתוב בה שאם מכר את כל החמץ שבית אין לשאוף את נה שמצא, אמורה להספיק. 

סומן כספאם
נרשם על-ידי
נענה ב 07/05/2024 06:07
0
תשובה פרטית

א. תמהתי על זה כאן:

https://forum.yhb.org.il/answers/%d7%97%d7%9e%d7%a5-%d7%a9%d7%9c%d7%90-%d7%94%d7%99%d7%94-%d7%91%d7%90%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%9b%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%97%d7%9e%d7%a5/

ב. מסכים.

סומן כספאם
נרשם על-ידי
נענה ב 09/05/2024 05:45