כתמים על הבשר

כתוב בפנה"ל טהרת המשפחה ב, ד: 

"אמנם חכמים גזרו טומאה גם על כתם שיצא מהרחם בלא הרגשה, אם הוא עומד בשלושה תנאים: א) שהכתם היה בקוטר של יותר משני ס"מ. ב) הוא על רקע לבן. ג) הוא על דבר שמקבל טומאה. אבל אם לא היה בכתם יותר משני ס"מ, או שלא היה על רקע לבן, או שלא היה על דבר שמקבל טומאה – אינו מטמא."

מהתנאי השני ניתן להבין שכתם מטמא רק אם הוא נמצא על בגד (כיוון שכתם על הבשר אינו על רקע לבן). אך ברור מהגמ' והפוסקים שכתם על בשר מטמא גם כן (במקומות שברור שהגיע מהרחם).

אמנם גם הרב מלמד מזכיר דין כתם על בשר האישה בהערה 7, וכן בהערה 11, וגם דין זה לא מצוי בימינו שנוהגים ללבוש תחתונים תמיד, אך בגלל שהדבר לא כתוב למעלה בהלכות עצמם ורק בהערות יכולה אישה שלא העמיקה לראות כתם על בשרה במקום שמטמא אך להתעלם ממנו בחושבה שלא על זה גזרו חכמים. 

בנוסף, מלבד התועלת למקרים בודדים אלו, יש גם חשיבות לכתוב דבר זה כיוון שגם זו תורה, ופניני הלכה בא ללמד את דברי התורה ולא רק את ההלכות המעשיות ביומיום.