חיזוק להיתר מנהג גויים שהשתרש בישראל

0
0

בפניני הלכה אמונה ומצוותיה כח,ד,6 הרב ביסס את ההיתר של מנהג גויים שהשתרש בישראל על שו"ת בית שלמה, אך זה לא פשוט, מפני שרבים חלקו על הבית שלמה, ואף ביארו שגם הבית שלמה לא התכוון להתיר.

אך מצאתי חיזוק משמעותי להיתר, והוא שו"ת חתם סופר החדשות יו"ד ל: "בגלוח במספרים שלא כעין תער לא מצינו איסור… אך מראש מקדם היה בזה משום שני דברים א' שמיפה עצמו כנשים ועובר על לא ילבש גבר שמלת אישה… ועוד זאת משום שהרגילו והנהיגו כך האומות שבאירופא הרי המסיר שערות כמתדמה להם במלבושיהם וכל זה מאז ומעולם, אך עתה בעו"ה קלקלתינו תקנותינו שכבר הורגלו רובא דרובא במדינתינו להסיר שערות הנ"ל ואין כאן משום לא ילבש ולא משום חוקות הגויים".

הוא הובא בשו"ת יביע אומר חלק ט – יורה דעה סימן י: "ועוד שהיום רוב ישראל כמעט מגלחים זקנם במספרים כעין תער, הילכך אין לחוש לאיסור זה כלל. וכ"כ בתשובות החדשות של החתם סופר (ירושלים תשמ"ט, חיו"ד סי' ל)" ובספר הוראה ברורה (בסוף 'ביאור הלכה הארוך' על סימן קעח) סמכו עליו למעשה.

החיזוק משמעותי וחשוב, מפני ש:
1. רבים החמירו ע"פ תשובה ישנה יותר של החת"ס (א,קנט), אך מכאן מוכח שגם הוא מתיר.
2. מפני שרבים הבינו (לענ"ד בצדק) שהבית שלמה אמר את דבריו רק לגבי בגד שאין בו איסור חוקות הגויים, אך אולי יש בו חובת הריגה בשעת שמד משום 'ארקתא דמסאנא', ולגבי זה כתב שאם כבר התפשט בישראל אין בו חובת הריגה בשעת שמד.

סומן כספאם
נרשם על-ידי
נפתח ב 23/04/2025 08:33
65 צפיות

תשובות (5)

0
תשובה פרטית

תודה רבה

סומן כספאם
נענה ב 24/04/2025 09:43
0
תשובה פרטית

תודה רבה

סומן כספאם
נענה ב 24/04/2025 09:44
0
תשובה פרטית

תודה רבה

סומן כספאם
נענה ב 24/04/2025 09:44
0
תשובה פרטית

החתם סופר עסק בנושא זה של גילוח כבר בתשובה א, קנט. ושם הוא מסיק שההיתר להמשיך להתגלח הוא מפני שהתחילו בהיתר משום חשש פיקוח נפש. נדמה לי שעדיף להעמיד כך את התשובה השניה במקום להעמיד שיש סתירה ביניהם. להלן לשון התשובה א, קנט:

"אשר מלא פיו תוכחות, קדוש יאמר לו, ובודאי כן הוא בכמה מנהגים שנתקלקלו אצל ההמונים ונעשה להם היתר בעו"ה, אבל אשר שם פניו נגד מגולחי הזקן, לא ידעתי מה הרעש הגדול הזה, לכו נא ונוכחה אי משום חוקת הגויים אשאלהו ויודיעני מי התיר לנו נעלים שחורים המבואר בש"ס לאסור מסאני אוכמי ולהפליא ענין אמרו במס' תענית כ"ב ע"א דהוה מסיים מסאני אוכמי, ויעיין ב"ק נ"ט ע"ב ובתוס' שם ד"ה דהוה מסיים, ובשיטמ"ק שם מחלק בין שחור לאוכם וזה מסכים קצת לפי' ה"ג דמייתי תוס' פרק אלו טרפות מ"ו ע"ב ד"ה אוכמי, הנאמר שהוא מקור משחת, כאשר כתב על עם ה' אלו, לא ניחא למרייהו למימר הכי, והוא דבר דלא נמצא בש"ס ופוסקים וגם לא בשום ספר מספרי חצונים שיהי' הפרש בין ישראל לאינו ישראל בגילוח הזקן כי אז גם כל האומות היו מגדלים זקניהם, ויעיין בש"ס שבת קנ"ב ע"א תלת אמרת לי תלת שמעת וכו', וברבה בראשית פ' י"א סי' ז' פילוסוף שאל את ר' יהושע וכו' מפני מה אותו האיש מגלח פאת ראשו ומגדל זקנו וכו' יע"ש, אבל לא נמצא בשום מקום שיהיה בזה משונה מנהג גוים. ומה שרמז לספרי מקובלים שכתבו שלא להושיט ידים בדקני כלל אין לי עסק בנסתרות, אבל מהם ומהמונם הותרה הרצועה לגמרי בכל ארץ אטלי' שכל חכמיה מגולחי זקן ונתלים באילן גדול ר' מנחם עזרי' בעל עשרה מאמרות אבי המקובלים שהוא היה מגולח מבלי השאיר שערה א', וכן העיד עליו היש"ר מקאנדיא באילים שלו, והיה אומר שעפ"י חכמי המקובלים אין חוץ לארץ ראויה לכך, ומה אאריך במה שאין לי יד ושם בו, אבל אבותינו הנהיגו עצמם כן על צד ההכרח הגדול ולא מקור משחת ח"ו אלא בקדושה יתירה, והוא בימי גזירת תתנ"ו, והרועים וכדומה התירו גדוליהם להמכתתים רגליהם לשנות מלבוש ולגלח זקנם שלא יכירום האויבים כי אז כבר גלחו הגוים זקניהם עפ"י מעשה ממלך פולין א' שהי' סריס כמבואר בספרי הימים והתירו חז"ל שהיו בימים ההם לעשות כן, ולהיות גלוח הזקן דבר שאי אפשר להשתנות והיו נכלמים מאוד האנשים ההמה בשובם לביתם, על כן נשתרבב המנהג שלא לגדלו כלל רק סימנא בעלמא שזה יגולח ויגדל בקוצר זמן שבן לילה היה ורק אך מופלגי תורה היושבים בביתם הם מגדלים אותו, ואותן שלפני גזירה ההיא שברחו לארץ פולין לא באו לכלל זה. והנה זה ברור ונכון כי אילו היה תחלת מנהגו באיסור היה משום חוקי הגוים, אבל אחר שכבר נהגו ישראל לגלח, תו אין בו שום נדנוד ופקפוק כלל אפילו ריח איסור אין בו, אבל הך דמסאני אוכמי לא ידעתי איך נתפשט ע"כ צריכין אנו ללמוד זכות ולומר שנתפשט ג"כ בתחילה בהיתר וכיון שהותר הותר"

סומן כספאם
נרשם על-ידי
נענה ב 24/04/2025 10:16
0
תשובה פרטית

לע"ד, ממה שכתב "קלקלתינו תקנתינו" ומסתימתו משמע יותר שגם אם עשו באיסור - מותר.

סומן כספאם
נרשם על-ידי
נענה ב 24/04/2025 10:28