| ♥ 0 |
בפנה"ל זמנים ג, א, בהערה: "בגמ' כתוב שהמיתה הקשה שמתו בה היא 'אסכרה', ובאגרת רב שרירא גאון כתב שתלמידי רבי עקיבא מתו בגזרת שמד. כהמשך לזה, יש מפרשים, שמתו בעת מרד בר כוכבא… ראו במאמרו של הרב שמואל ישמח באסיף ד, שהקשה על פירוש זה, אך בהערות 4-11, הביא רבנים רבים שהזכירוהו". מהניסוח בסיום ההערה משמע קצת ש"רבנים רבים הזכירוה" ולכן יש לתיאוריה זו ביסוס. בעיני, יש הבדל גדול בין הפנה"ל לבין אותם רבנים: הם כתבו זאת בתוך ספרי דרשות, ואילו אתם כותבים זאת בתוך ספר הלכה שהוא ספר יסוד. בנוסף, הם לא ידעו מי 'המציא' את התיאוריה, וגם לא ידעו על כל הקושיות שיש כנגדה, וגם לא ידעו שההוכחה לתיאוריה מתוך אגרת רש"ג אינה הוכחה. אני הייתי מנסח אחרת: "ראו במאמרו של שמואל ישמח באסיף ד הערות 4-11, שהביא כמה רבנים מהדור הקודם שע"פ דעת החוקרים הזכירו שתלמידי ר"ע מתו במרד, אך הראה שיש קושיות רבות כלפי תיאוריה זו, שמקורה אינו טהור, ושאין לה ביסוס מאגרת רש"ג כפי שהטעו את אותם רבנים". ברצוני להעיר הערה עקרונית ביחס לכך [אתייחס בתוכה גם להשגתי כאן בפורום לגבי התיאוריה שפירות ט"ו בשבט הם דווקא מפירות א"י]: הפנה"ל היא סדרה נפלאה, ואין כאן המקום למנות את כל שבחיה. לכן היא נפוצה מאוד, ואצל רבים היא הפכה לספר יסוד. הספר ממנו הם לומדים הלכה, וממנו לומדים לפני חגים. לכן, כשכתובה בפנה"ל תיאוריה יפה – הקוראים מעבירים אותה הלאה כדבר מוחלט ומוסכם. לדוגמא, כשרב ביהכנ"ס יאמר ש"זה בסדר" לאכול בט"ו בשבט מפירות טורקיה [כאשר שאין כזה פרי מא"י] יגידו לו המתפללים: "הרב טועה, כתוב מפורש אחרת בפנה"ל", וכן הלאה [ומה יגיד הרב?! אם יאמר שמה שכתוב בפנה"ל הוא לא מוכח וכנראה לא נכון, אז המתפללים עלולים לזלזל מעתה בכל מה שמובא בפנה"ל] . לכן, להבנתי לא מתאים להכניס לסדרה [ובודאי לא בפרקים ההלכתיים] תיאוריות חדשות ולא מוכחות, וק"ו שלא לעשות זאת בניסוח שנשמע כאילו מדובר בדבר פשוט ומוסכם, או כאילו יש הכרעה בענין.
סומן כספאם
|