האם יש סוברים שאין איסור לשמוע אישה שרה?

1. פניני הלכה משפחה ז,י בהערה שם כתב: "יש אומרים שעיקר משמעות איסור זה, שאסור לגבר לומר דברים שבקדושה, כדוגמת קריאת שמע, בעת שהוא שומע שירה של אישה (רב האי גאון, רב יהודאי גאון, ראבי"ה א, עו; הגהות מימוניות הל' ק"ש ג, ס). ונחלקו האחרונים בדעתם: יש שהבינו שלדעתם אין איסור לשמוע קול שירת אשה (באר שבע, שרידי אש א, עז), ויש מהאחרונים שהבינו שגם הם מסכימים שאסור לגבר לשמוע קול שירת אשה (גר"א עה, ח; יד אהרן)".

מה שהובא בהערה, שהבאר שבע ושרידי אש הבינו בדעת רב האי גאון שאין איסור לשמוע קול שירת אישה. נלע"ד לא נכון.

א. בבאר שבע (קונטרס באר מים חיים סימן ג) בעיקר תמה על מה שמשמע מדברי אותם ראשונים וכתב שהוא לא מבין את דבריהם. וז"ל: ובאמת פליאה נשגבה בעיני לא אוכל לה על רבינו יונה והמרדכי וסייעתם איך אפשר להו לפרש קול באשה ערוה לענין קריאת שמע, שהרי אמרו בפרק עשרה יוחסין (קידושין ע, א) שרב נחמן אמר לרב יהודא נשדר לה מר שלמא לילתא. אמר ליה הכי אמר שמואל קול באשה ערוה וכו', ופירש רש"י (ד"ה) קול באשה ערוה, שנאמר (שיר השירים ב, יד) השמיעני את קולך ואם אשאל בשלומה תשיבני, ע"כ. הרי בהדיא משמע דלשמוע קאמר קול באשה ערוה ולא לענין קריאת שמע, ואפילו כשאינה מנגנת ומזמרת, שהרי לאו אורח ארעא להשיב שלום בקול שיר וזמר… ואולי סבירא להו לרבינו יונה והמרדכי וסייעתם דתרי גווני קול באשה ערוה קאמר שמואל אבל אין זה אלא דברי נביאות, כי לא ראיתי לזה גילוי בשום מקום לא בגמרא דידן ולא בירושלמי, ומי שדעתו רחבה מדעתי יתרץ דבריהם וישא ברכה.

ב. בשו"ת שרידי אש (א,עז) ביאר שרה"ג ודעימיה מסכימים שאסור לשמוע שירת אישה, ורק את הגמרא בברכות פירשו לעניין קריאת שמע, כי משמע שם שאפילו קול פנויה אסור וזה שייך רק בקריאת שמע.

ז"ל: וידועה מחלוקת הראשונים בזה, שרה"ג וכן הרבינו יונה והמרדכי סוברים שמ"ש בברכות כ"ד קול באשה ערוה היינו דווקא לענין ק"ש, והרא"ש אומר שם דלאו לענין ק"ש איתמר… והנה הרמב"ם והסמ"ג והטור לא הביאו דין זה לענין ק"ש אלא בהל' איסורי ביאה. משמע שחולקים הם על רה"ג וסוברים כהרא"ש… ונראה שאין כאן מחלוקת, שרה"ג כתב כן לענין ק"ש, דהתם נאמר בגמרא סתם: קול באשה ערוה, משמע בין נשואה ובין פנוי' וכמו שדקדק בס' באר שבע המוזכר לעיל, ולכן פירש דמיירי לענין קריאת שמע, אבל שלא בשעת ק"ש מותר לשמוע קול פנוי'. ואם בגמ' קידושין ע', א נאמר: נשדר לי' מר שלמא לילתא, א"ל הכי אמר שמואל: קול באשה ערוה. משמע שאפילו שלא בשעת ק"ש אסור ולכן פירשו הרמב"ם והטור דהתם מיירי בא"א והיא ערוה ולהכי אסור אפילו שלא בשעת ק"ש. ועי' בשו"ע או"ח סי' ע"ה, שכתב המחבר: יש להיזהר משמיעת קול זמר אשה בשעת ק"ש, והיינו כדעת רה"ג הנ"ל. ואולם באהע"ז סי' כ"א סעיף א' העתיק לשון הרמב"ם: ואסור לשמוע קול ערוה, והיינו שלא בשעת ק"ש, דאז אסור רק בערוה. וכן כתב שם הב"ש, ועי' גם במג"א סי' ע"ה שכ"כ.

1. בפניני הלכה שם כתב בהלכה למעלה: "יש סוברים שאין איסור לשמוע שירת אישה, אלא רק לומר דברים שבקדושה בעת ששומעים שירת אישה".

לפי מה שכתבתי לעיל נלע"ד שהניסוח לא מדויק, ובאמת נראה שאין כאלו שסוברים שאין איסור לשמוע שירת אישה. שהרי מפורש בקידושין ע,א שקול באשה ערוה נאמר גם לגבי שמיעה בלבד ולא רק לגבי קריאת שמע, וכך ביארו אחרונים רבים את דעת רב האי גאון ודעימיה. וכפי שהערתי לעיל, גם הבאר שבע שהבין כך משפט דבריהם תמה על כך מאוד ואמר שאין אפשרות להבין כך, והשאיר בצ"ע.

הצעתי היא: למחוק את המשפט שציטטי מההלכה למעלה, ולשנות את הניסוח בהערה.