האכלת חיות של כהן בתרומה טמאה וטהורה בזמן הזה

כתוב בפנה"ל כשרות ט,ו: "כיום שאסור לכהנים לאכול תרומה, מותר לכהן להאכיל את בהמותיו או את החיות שלו בפירות של תרומה, בין אם התרומה טהורה או טמאה"

לכאורה הפוסקים התירו להאכיל תרומה טמאה רק בשעת הדחק, מפני שלדעת רוב הראשונים מצווה לשרוף את התרומה או לקוברה כדי שלא יכשלו, ולא התירו להאכיל לבע"ח. ורק בשעת הדחק סמכו על שיטת רש"י שגם נתינה לבהמה נחשבת ביעור.

שו"ת משפט כהן (ענייני ארץ ישראל סימן לח) – בטמאה, – מי שרוצה לסמוך על דעת רש"י, ביצה כ"ז ב', דסבירא ליה שגם תרו"ט מריצה לפני כלבו, אף על גב דתוס' פליגי על זה. וכהאי גונא סומך בתשו' אבקת רוכל סי' ט', בתשו' הגאון המבי"ט שם, ליהנות ישראל בתרו"ט דיין בזלוף ע"י שיקנה מהכהן בזול, אף על גב דתוס' פליגי ע"ז, משום דכדאי הוא רש"י לסמוך עליו בשעה"ד, והוא הדין בנ"ד דהוי ג"כ שעה"ד.

וכעין זה כתב הרב הרצוג (כתבים ופסקים ג,לב) – בעצם הדבר קשה לענ"ד לפי מה שנהגו כאן בא"י להכשיר הפירות בטבלן ולהאכיל התרומה לבהמות כהן, דהוא רק כדעת רש"י והרע"ב כנגד רוב הראשונים דטעון שריפה ממש. אבל נתיישבתי בדעתי לפי שקי"ל להלכה דתרומה בזמן הזה דרבנן, ובדרבנן, ולצאת מידי הפסד וגם מפני שהשריפה של כל כך הרבה תרומה דבר קשה ואולי עלול להביא לידי נזק ע"י דליקה ח"ו, שפיר יש לנו לסמוך על דעת מאור עינינו רש"י ועל רבינו הרע"ב ז"ל והנח להם לישראל. ועל כן העצה היא למכור החיות הללו לכהן ולהאכילן לא בידים ממש דאולי גם בזה יש צד קולא.

הערות על הערה 10:

1. כתוב: "לדעת תוס' ורשב"א מותר לכהן לתת לבהמתו לאכול תרומה טהורה שראויה למאכל אדם".

לכאורה לא נכון.

תוספות (בבא מציעא דף צ עמוד א ד"ה 'והדשות במעשר') כותב במפורש שאסור, וז"ל: "ותרומה נמי לישראל אסור ליתן לפני בהמתו ואפילו כהן דוקא כרשינין שהוא מאכל בהמה מותר להאכיל ולא חטין משום הפסד תרומה"

בנוסף לא מצאתי רשב"א שהתיר  זאת ועיינתי באחרונים רבים שהתייחסו לסוגיה ולא הביאו רשב"א שהתיר.

2. כתוב: "ולדעת רמב"ם (תרומות ט, ז) ורש"י גם תרומה טמאה מותר לתת לבהמה… לרמב"ם ורש"י מותר להאכיל את בהמתו בתרומה טהורה וטמאה"

הרמב"ם לא התיר להאכיל בהמה תרומה טמאה, ואדרבא כתב (בהלכות תרומות פרק ב הל' יד,טו) שהכהן נהנה בשרפתה ולא התיר לבערה ע"י נתינה לבע"ח.

3. כתוב: "ולתוס' ורשב"א מותר להאכיל טהורה אבל בטמאה לכאורה אסור"

כבר הערתי שתוס' ורשב"א לא התירו להאכיל תרומה טהורה הראויה לאכילת אדם.

וגם לגבי טמאה הם אסרו במפורש ולא צריך לכתוב 'לכאורה', שהרי רשב"א ותוס' חלקו על רש"י במפורש ואסרו לתת תרומה טמאה לבע"ח. רשב"א (ביצה כז,ב): "מה שכתב כאן רש"י ז"ל ובהסקה או לתתה לכלבו [ביום טוב אסור] דאין מבערין קדשים ביום טוב דמשמע מדברי רבינו ז"ל דתרומה טמאה יכול להריצה בחול לכלבו, הקשו עליו בתוספות דביעור תרומה טמאה הראויה לשריפה אינה אלא בשריפה כדתנן בשלהי תמורה ותנן כל הנשרפים לא יקברו, והא דאמרינן בפרק כל שעה גמ' האוכל תרומת חמץ בפסח אף זו יש לו בה היתר הסקה שאם רצה מריצה לפני כלבו בתרומת חמץ בפסח דוקא אמרו ולא בתרומה טמאה".

4. כתוב: "ולדעת ר"ש ודעימיה לכאורה אסור להאכילה טהורה וטמאה. אולם כתב מהר"ם חביב… שכיום שהכהנים אינם אוכלים תרומה, גם לר"ש ודעימיה מותר להאכילה לכתחילה לבהמתם… והוסיף הרב פרנק… שגם תרומה טמאה טוב להאכיל לבהמת כהן… וכ"כ הרב הרצוג"

מהר"ם חביב והרב פרנק דיברו במפורש על תרומה טהורה ולא דיברו על תרומה טמאה, ובתרומה טמאה אין הכרח שיתירו שהרי מצוותה בשרפה כפי שכתבו רוב הראשונים.

קול גדול סימן נו: "שאלה: ישראל שהפריש תרומות ומעשרות מתבואתו כדינו, אם יש לו ליתן התרומה שלא הוכשרה לכהן מיוחד כדי להאכיל לבהמתו… בנדון דדין כיון שהוא בזמן הזה דאין כהן יכול לאכול תרומה… אבל מדברי הטור בי"ד שלא, כתב דבזמן הזה יקברו אותה, וז"ל אבל אם לא הוכשרה אינה ראויה לקבל טומאה והרי היא טהורה… אלא תקבר עכ"ד. הרי לך ראיה דאפילו בזמן הזה א"א ליתנה לכהן אלא תיקבר.

שו"ת הר צבי זרעים א סימן קא: "הפסד תרומה טהורה שאין לה אוכלין… וברש"י שבת (דף קכו ע"ב ד"ה מפנין) מבואר דסבירא ליה דמותר להאכיל תרומה טהורה לבהמת כהן, ויעויין ברש"ש שם דרמז לתוס' בב"מ (דף צ) שחולקין על זה, וגם לתוס' י"ל דלא איירי אלא בזמן דאפשר להאכיל לכהן דאז אכילת בהמה ודאי נקרא מפסיד לגבי אכילת אדם, משא"כ בזמן הזה דלקבורה אזלא מה לי גונז לקבורה ומה לי נותן לבהמתו, ואדרבא בזה עדיפה אכילת בהמה וכנז'. (ועיין בת' אבני נזר יו"ד סימן תמח מה שכותב בהך פלוגתא דרש"י ותוס')"

בנוסף הרב הרצוג היקל והתיר רק תרומה טמאה.

הרב הרצוג (כתבים ופסקים ג,לב) – בעצם הדבר קשה לענ"ד לפי מה שנהגו כאן בא"י להכשיר הפירות בטבלן ולהאכיל התרומה לבהמות כהן, דהוא רק כדעת רש"י והרע"ב כנגד רוב הראשונים דטעון שריפה ממש. אבל נתיישבתי בדעתי לפי שקי"ל להלכה דתרומה בזמן הזה דרבנן, ובדרבנן, ולצאת מידי הפסד וגם מפני שהשריפה של כל כך הרבה תרומה דבר קשה ואולי עלול להביא לידי נזק ע"י דליקה ח"ו, שפיר יש לנו לסמוך על דעת מאור עינינו רש"י ועל רבינו הרע"ב ז"ל והנח להם לישראל. ועל כן העצה היא למכור החיות הללו לכהן ולהאכילן לא בידים ממש דאולי גם בזה יש צד קולא.