גדרי הלכות שרצים

קטגוריה:
0
0

ראשית תודה רבה על כל ההשקעה בהוצאת הספרים והקדשת הזמן בעניית התשובות

מתוך הלמוד בספר עלו לי מספר שאלות:

מה נחשבת בדיקה רגילה שמספיקה לדעת המתירים?

מדברי הרב (כג, ו, הערה 10) "ושהבדיקה תהיה תמיד בשמש ולא בתוך הבתים שהיו אפלוליים בלא חלונות גדולים כמקובל בימינו" משמע שם שמותר לבדוק בתוך בתים אפלוליים והרי קשה הרי הרב כותב (כג, יג) "בתאנים טריות ומיובשות צריך להתבונן בתשומת לב" ומדוע הרב נצרך לכתוב בתשומת לב ולא מספיקה ראיה רגילה ועל אחת כמה וכמה בחדר אפלולי וכו'. וכן קשה מדין בדיקת צימוקים (כג, יג) שהרב דורש לזורקם במידה והבדיקה קשה אם יש קורים או אבקה לבנה, והרי מספיקה ראייה רגילה ומודע הרב מניח שהבדיקה קשה (כמובן שאי אפשר לסבור שאלו שרצים הנראים להעין בקלות אחרת בני האדם יזרקו את החבילה כיון שיגעלו מהמאכל עצמו ברור שיש שם שרצים מרובים כפי המתואר אילולא כן ויש רק שרצים בודדים הבדיקה לא תהיה קשה מלכתחילה,  משמע שיש שם שרצים מרובים שהם זעירים יחסית.) וכן קשה מבדיקת חומוס (כג, יד) "כיוון שבעודם יבשים לא ניתן לראות את הזחלים, יש להשרותם במים רותחים למשך כחצי שעה, או במים פושרים למשך כשמונה שעות, כדי שקליפתם החיצונית תיעשה שקופה, ויוכלו לבדוק את הגרגירים." ומדוע הרב מצריך לבדוק באופן זה הרי אם קיימא לן כדעה המקילה ובראיה רגילה אין אנו רואים את השרצים מדוע דרושה ממני פעולה אקטיבית כדי לבדוק את החומוס. וכן לעניין תמרים (כג, יג, הערה 19) "ולגבי תמרים, צריך לבדוק אל מול מקור אור." (לא מובן שם אם זה לדעת המקלים או המחמירים כיון שאפשר להבין שכתב בסתם, הקושייה מתחילה אם הציטוט כתוב גם לדעת המקלים) מובן אם הדבר כתוב לדעת המחמירים, אך אם זה הוראה לכו"ע כפי שאפשר להבין קשה מדוע לא מספיקה ראייה רגילה. (לענ"ד במהדורה הבאה יהיה נכון לבאר שם על איזו שיטה הציטוט הזה מוסב)

במידה וידוע שיש שרצים הנראים לעין בראיה הרגילה אך אין לי גישה אל השרצים כדוגמת ברוקלי הרב כותב שמותר על פי כללי ההלכה ע"י שטיפה ובישול ומבאר שם את דעתו אך קשה לי מסברה, או שיש שרצים זעירים אך אם לא נראים לעין ולכן אני לא צריך לחשוש להם כלל או שהם נראים לעין ולכן אני אחשוש להם לגמרי,מדוע הרב מציע לשטוף כדוגמת ירקות עלים אחרים אך סובר שאין שטיפה זו מועילה ולכן מצרף להקל שאולי אינה נחשבת בריה ובטלה בשישים. כמו כן אם נגיד ששרץ שאני לא רואה אני לא חייב לחפש אחריו מה נגיד שיהיה חרק גדול שידוע לי שהוא נמצא בפרי אך אני לא רואה אותו בראייה רגילה מה יהיה הדין?

תודה רבה

סומן כספאם
נרשם על-ידי
נפתח ב 17/05/2023 15:09
61 צפיות

תשובות (1)

0
תשובה פרטית

המתירים הקילו רק לגבי שרצים זעירים.
וההיתר הוא לא בגלל שיש טירחה בבדיקה, אלא מפני שהתורה אסרה רק שרצים גדולים שכל אדם יכול לראותם אך לא אסרה שרצים קטנים מאוד שאי אפשר לכל אדם לראותם בהסתכלות רגילה ובתנאים רגילים.

אך ברור שכאשר יש חשש לשרצים גדולים הניכרים לעין אלא שהם נמצאים מתחת לקליפה (כמו בחומוס ושעועית) חייב לבדוק ולהוציאם גם אם זה דורש טירחה מסוימת, ואי אפשר להסתפק בהסתכלות על החומוסים מבחוץ ולהחשיב זאת כבדיקה, שהרי הסיבה שאני לא רואה את השרצים היא לא קטנותם אלא רק בגלל שאני לא בודק במקום הנכון, הם לא מחוץ לחומוס אלא בתוכו. וכמו כן בתאנה מכיוון שיש בה תולעים גדולות שכל אדם יכול לראותם ברור שצריך להתבונן בתשומת לב מפני שיש דמיון בין בשר הפרי לתולעת (אך לא צריך לעשות זאת לאור השמש או ללכת למומחה).
וכן לגבי צימוקים כאשר יש קורים או אבקה לבנה חייבים לבדקם מפני שכל אדם יכול לראות את השרצים, אך הבדיקה קשה מפני שהצימוקים קטנים ומרובים וצריך לבדוק אחד אחד (אמנם גם במקרה כזה לא צריך לבדוק לאור השמש או ע"י מומחה).
לגבי תמרים בהלכה כתב 'לפני אכילתם יש לפותחם ולבודקם' ורק בהערה כתוב במפורש ובאותיות מודגשות שרק לשיטת המחמירים צריך לבדוק אל מול מקור אור.

לגבי ברוקלי החשש הוא לשרצים זעירים שלא נראים בעין רגילה לא בגלל שהם מכוסים אלא בגלל שהם קטנים וגם אם אחתוך את הברוקולי או הכרובית לא ניתן לראות את השרצים בהסתכלות רגילה. לכן לפי עיקר ההלכה מספיק לבדוק בדיקה רגילה ואם לא רואים שרצים מותר.
אך לפי דרך האמצע כפי שהגדיר הרב בספר, שנכון לחשוש למחמירים כאשר אין בזה טירחה כ"כ או הפסד, כתב לגבי ברוקולי שצריך לשטוף במים וחומר ממוסס ואע"פ שהשטיפה לא כ"כ מועילה לפי שיטת המחמירים האוסרים שרצים זעירים, מכיוון שמבשלים בנוסף לשטיפה אפשר להחשיב זאת כדרך האמצע.

 

סומן כספאם
נרשם על-ידי
נענה ב 08/01/2024 07:57