| ♥ 0 |
הרב מלמד כתב בהלכה (ברכות ג,ח) כך: "אבל על סופגניות שמגישים בסוף הסעודה לקינוח, למרות שהן מבושלות בשמן, אין לברך 'מזונות'. מפני שיש סוברים שהן נפטרות בברכת 'המוציא', משום שבצקן דומה ללחם (להלן ו, 9)… אלא שהואיל ויש בזה ספק, לכתחילה עדיף לאוכלן מחוץ לסעודה, ולברך עליהן 'מזונות' ו'על המחיה' ". ואיני מבין כ"כ שהרי לכאו' נראה שאין קשר בין המחלוקת של ר"ת ושאר הראשונים לגבי עיסה שנתבשלה בדין הברכה הראשונה עליה, לדין ברכת סופגניה/ספינג' בתוך הסעודה, משום שכפי שמבואר בסוגיה (בהערה 9 בפרק ו' ובהרחבות) כל המחלוקת של הראשונים היא רק על עיסה שנילושה במים כלומר שאינה פת הבאה בכיסנין ועליה סובר ר"ת שברכתה המוציא גם כשלא קובע סעודה (ועל זה כתב השו"ע שם שעדיף לפוטרה בברכת הלחם), אך באופן שזו עיסה של פת הבאה בכיסנין גם לדעת ר"ת כשלא קובע עליה סעודה ברכתה מזונות ומעין שלוש (ולרוב הראשונים גם יקבע עליה סעודה ברכתה תישאר מזונות ומעין שלוש כדין תבשיל).
סומן כספאם
|