| ♥ 0 |
פנה"ל מועדים יג,6: "יש נוהגים על פי הזוהר להחמיר יותר שלא לאכול באותה שעה ובאותה סעודה חלב ובשר, ולכן עורכים שתי סעודות נפרדות, הראשונה חלבית והשנייה בשרית, ומפסיקים כשעה בין שתי הסעודות (של”ה מסכת שבועות נר מצווה ח, עיין פס”ת תצד, 64). אבל להלכה מותר לאכול בשר אחר חלב בסעודה אחת ובלא הפסקה של שעה, אלא שצריך לקנח ולשטוף את הפה (שו”ע יו”ד פט, ב; מ”א ומ”ב תצד, טז). לפי זה, כיוון שאין צורך לחלק את הסעודה לשתיים, המחלק אותה לשתיים גורם לברכות שאינן צריכות. ולכן עדיף לאכול את החלב והבשר בסעודה אחת. אמנם מי שנהנה יותר מחלוקת הסעודה לשתיים על ידי הפסקה של שעה ביניהם, רשאי לעשות כך לכל הדעות". למה מי שנהנה יותר מחלוקת הסעודה לשתיים ע"י הפסקה של שעה רשאי לעשות זאת לכל הדעות ואין בזה בעיה של ברכה שאינה צריכה. ואילו מי שעושה זאת כי הוא נוהג להחמיר ולחשוש לספר הזוהר, שאוסר לאכול גבינה ובשר בסעודה אחת ובשעה אחת, זה אסור והוא גורם לברכות שאינם צריכות. בנוסף לכך לכאורה אם עושים הפסקה של שעה גם אם אין שום צורך אין בזה ברכה שאינה צריכה. וברור שהשל"ה (נר מצווה ח) ושירי כנסת הגדולה (טור או"ח תצד,ג) ומנחת יעקב (עו,ה) שכתבו לברך ברכת המזון ולהפסיק שעה בין הסעודות סברו שאין בזה בעיה של ברכה שאינה צריכה. וכ"מ מאג"מ (או"ח ח"א קסח). אמנם ראיתי בדרכי תשובה פט,יט שכתב: "וע' באורח מישור שהתפלא ג"כ על השל"ה שכ' במס' שבועות דבעצרת שהמנהג לאכול מאכלי חלב יש לעשות קינוח והדחה היטב ולפסוק בברכת המזון ולהמתין שעה ואח"כ יאכל בשר דהלא זה הוא כמברך ברכת המזון על מנת לאכול בשר כיון דמוכרח לאכול בשר ביום טוב כמ"ש השל"ה גופי' שם וא"כ כשמברך ברהמ"ז הוי כמכין עצמו לאכול בשר דודאי בלא"ה לא הי' מברך עדיין ברהמ"ז וגם הוי קצת כברכה שאינה צריכה". אמנם נראה שגם לאורח מישור שהובא בדרכי תשובה לא ברור שיש בזה ברכה שאינה צריכה, שהרי כתב 'הוי קצת כברכה שאינה צריכה'. וגם הקושיא הראשונה לא כ"כ ברורה לענ"ד.
סומן כספאם
|