בפניני הלכה פסח הרב כתב את האפשרויות השונות לשיעור כזית.
התפלאתי שלא כתב שם שלדעת החזו"א מעיקר הדין משערים בזית של ימינו ממש, ואף שלכתחילה מחמיר לשער בשליש ביצה (ולא חצי ביצה), מודה שאין כל צורך להכפיל את המידות (שיעור חזו"א) בדבר שעיקר שיעורו בביצה או זית.
כל הכפלת המידות היא רק בדבר שיסוד שיעורו באצבעות – בנפח: כור, איפה, סאה, לוג. באורך: טפח, אמה, מיל, פרסה וכד'. ניתן למצוא זאת בספר שיעורין של תורה לסטייפלר, ובספר אורחות רבינו לר' אברהם הורביץ'.
בפנה"ל ברכות אכן הובאה דעת החזו"א, אך ללא התייחסות למצפה בפסח. לדעתי דעת החזו"א לא מספיק מדויקת שם.
לפני פנה"ל החזו"א סובר ש"כזית" משערים (מעיקר הדין) בזית של ימינו, ואילו "כביצה" משערים באופן קבוע כפי ששיערו חז"ל.
לענ"ד החזו"א סובר שגם ביצה משערים בביצה של ימינו, וממילא גם אם נשער את הזית ביחס לביצה – חצי ביצה לשו"ע ושליש ביצה לחזו"א – מדובר על ביצה בת ימינו.
המקרים בהם החזו"א סובר שיש למדוד בשיעור הגדול הם רק כאשר מידת האורך היא יסוד מידת הנפח, אך לא כאשר הזית או הביצה הם היסוד.
לדעתו לוג (ורביעית), קב, סאה, איפה וכור הן מידות נפח המבוססות על מידות אורך – רביעית = אצבעיים על אצבעיים על אצבעיים וחצי וחומש. 40 סאה =אמה על אמה ברום שלוש אמות.
יוצא מדברי החזו"א שאם חז"ל היו אומרים ששיעור מקווה 5,760 ביצים – היינו משערים בביצים של ימינו (שלמדידת החזו"א הן 45 – 50 סמ"ק…) אלא שחז"ל קבעו ארבעים סאה וזה נמדד באמות המבוססות על רוחב גודל. הוא הדין לעניין מידת קמח החייב בחלה – כיוון שציווי התורה הוא "עשירית האיפה", זו המידה הקובעת ולא חשבון הביצים (43.2)
מצורף צילום מהספר שיעורין של תורה.