האם מוסתקי פירושו 'חד פעמי'

הנה הרחבות לנושא של פתיחת שימורים:
https://ph.yhb.org.il/plus/01-15-11/
בקריאה זריזה של ההרחבה ראיתי שמדובר במחלוקת ראשונים האם מעמידים את ההיתר רק במוסתקי, ולכאורה מדובר במחלוקת בדרבנן שמא יכוון לעשות כלי, כך שניתן להקל.
עיינתי קצת בתוספות וברא"ש (מי שמובאים בתור המחמירים שדווקא מוסתקי מותר), וכך כותבים התוספות: "והכא דשרי לשבר את החבית משום דמיירי במוסתקי כדמוקי לה בביצה פרק המביא כדי יין (דף לג: ושם) ומפ' רש"י התם דהיינו חבית שבורה ומדבקין שבריה בשרף של עץ שעושה ממנו זפת וקורין ריישנ"א ומש"ה דוקא חבית שרי דמחמת גריעותו לא חייס עליה וליכא למיחש שמא יתכוין לעשות כלי". יוצא מכאן, שיסוד היתר מוסתקי הוא משום שמדובר בכלי גרוע שאין חשש שיכוון לעשות ממנו כלי. לכאורה, לאו דווקא קשור לארעיות.. כמובן, שקופסאות שימורים הן כלי גרוע, שהתוכן שלהן הרבה יותר חשוב מהכלי עצמו, שאם נניח יהרס לאדם הלשונית הזאת של הקופסא (ולא יהיה לו פותחן) מבחינתו להשמיד את הכלי בשביל האוכל. הגיוני גם שזה נובע מהארעיות של הכלי, שבגלל שהוא חד פעמי הוא גרוע ולא אכפת לי מהכלי ולא אכוון לעשות פתח טוב.

נקטתי את המילה עראי בעקבות הרב. הנקודה של שמא יעשה כלי היא במישור של חשש דרבנני. לב הסוגיא הוא שלדעת התוס' והרא"ש יש בניין וסתירה בכלים, אבל זה רק כאשר מדובר על בניין או סתירה משמעותיים. לשיטתם, כלי של מוסתקי איננו בנוי בצורה חזקה מספיק כדי שסתירתו תהיה אסורה.
הסברא שאתה כותב על תכולת הכלי עשויה להיות נכונה, אבל המקור שלה הוא בדין חותלות של תמרים, לא בדין מוסתקי.
השאלה שלי מאוד ממוקדת. היא איננה על השורה התחתונה להלכה בקופס' שימורים, אלא בנוגע לסברא להגדיר חד פעמי כמוסתקי, הואיל ולשימוש חוזר יש לתקנו. להבנתי לא ענית עליה ולא הסברת את דברי השולחן ערוך.

שלום

1. אכן רבים מהפוסקים כתבו שיסוד ההיתר אליבא דשו"ע בקופסאות שימורים הוא מדין חותלות, ולא מדין מוסתקי.

2. כפי שכתבת הסברה שאף התוספות יקלו בקופסאות שימורים, היא סברתו של הרב.

 מ"מ אציין שסברה זו הובאה אף בחלקת יעקב (א, כא [מצורף]).

3. אינני מהצוות שעבד עם הרב על פניני הלכה שבת, כך שאיני בקיא בכל השיקולים שעמדו בלימוד הסוגיה, אך:

מאחר ויש סברה לומר שאף תוספות ודעימיה יקלו בכלי שפשוט שיזרק אחר השימוש (שכאמור יש שקדמו לרב בסברה זו),

ומאחר וסברה זו מצמצמת את מחלוקתם של תוספות ודיעמיה עם החולקים עליהם (ואפושי פלוגתא לא מפשינן).

ומאחר שכמה אחרונים תמהו מדוע לא הזכיר השו"ע את דעת הרי"ף והרמב"ם המעמידים את הדין אף בחבית גמורה, והוסיפו אותם פוסקים שבמקום הצורך או כשיש צד נוסף - ניתן להקל כרמב"ם ודעימיה.

פסק הרב שיש להקל בדין שימורים אף מדין מוסתקי אליבא דכו"ע.

בברכה בראל שבח

העתקתי תמונה לגוף התגובה אך אני רואה שהיא לא נשלחה.  מצרף כקובץ.