| ♥ 0 |
א. בכרך זמנים פט"ו, א, מובא שגזירת המן הרשע הגיעה בעקבות קטרוג משמים על כך שישראל "אינם עולים לארצם לבנות את בית המקדש". זה ביאור ידוע מאוד, וגם הגיוני מאוד, למימרא של תלמידי רשב"י שהחטא היה בזה "שהשתתפו בסעודתו של אותו רשע". אלא שזה ביאור בלבד, שאינו מפורש בדברי חז"ל. ולזכרוני יש ביאורים אחרים. זה מובן לאור דרככם להכניס בספר [בייחוד בסעיפי המבוא, שעוסקים בענייני אמונה וכדו'] דברים שאינם מוכרחים, וכן חידושים של הרב אליעזר. אך לטעמי, כפי שכבר הערתי בעבר, עדיף לנסח באופן מדוייק יותר, כמו שעשיתם בסעיף הבא: "רבים ביארו ש…" וכדו'.
ב. שם בהערה 1 מובא: "ממגילה יא, ב – יב, א, עולה כי מעשה אחשוורוש היה אחר הצהרת כורש, ולפני שהותר לבנות את בית המקדש, והגזירה היתה מפני שהשתחוו לצלם ונהנו מסעודת אותו רשע. רבים אמרו, שדריווש היה בנם של אחשוורוש ואסתר, ובהשפעת אמו התיר את בניית בית המקדש השני, שבנייתו נעצרה בעקבות המשטינים. ועי’ מגדים יד עמ’ 47-148".
2. גם ההמשך "רבים אומרים…" אינן מובנות, שהרי דריוש כלל לא הוזכר לפני כן בספר. 3. גם הניסוח "רבים אמרו" אינו מדוייק. לכן לדעתי יש לתקן כך: "בספר עזרא מבואר שכורש התיר לבנות את המקדש, אלא שרק מעט מהיהודים עלו, ובניית המקדש נעצרה בעקבות המשטינים, והתחדשה בימי דריוש, שבימיו נחנך המקדש. ממגילה יא, ב – יב, א, עולה כי גזירת המן היתה אחרי הצהרת כורש ולפני ימי דריוש, והגזירה היתה מפני שהשתחוו לצלם או מפני שנהנו מסעודת אחשורוש. במדרש מובא שדריווש היה בנם של אחשוורוש ואסתר, ולפיכך יש שאמרו שבהשפעת אמו התיר דריוש את בניית בית המקדש. ועי’ מגדים יד עמ’ 47-148".
ג. בפרק טו סעיף ב מובא בתחילת הסעיף שישראל "יכלו להיטמע בין הגויים ולהינצל מגזירת ההשמדה" של המן הרשע. אני מעיר שזה כלל לא ברור, ויש בזה מחלוקת בין המפרשים [האם מי שהמיר את דתו וכדו' לא היה בכלל גזירת המן]. הרי שגם כאן, כנ"ל, יש בסעיפים האמוניים שבספר דברים שאינם מוסכמים.
סומן כספאם
|