ממה שאני ראיתי נראה שרבים מפוסקי האשכנזים מתירים.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שיח סעיף טז: "מותר ליתן אינפאנדה כנגד האש במקום שהיד סולדת ואף על פי שהשומן שבה שנקרש חוזר ונימוח"
משנה ברורה סימן שיח ס"ק ק: "אינפאנדא וכו' - הוא פשטיד"א הנזכר בכמה מקומות והוא פת כפולה הממולא בחתיכות שומן ונותנו שם כדי לחממו והטעם שמותר דכיון שהוא יבש אף שנצטנן לא שייך ביה בישול עוד וכמ"ש בסט"ו ואף על פי שהשומן חוזר ונימוח מ"מ מקרי יבש כיון שבשעה שנותנו לחממו לא נמחה עדיין"
שער הציון על משנה ברורה סימן שיח ס"ק ק: (קכב) מגן אברהם ומנחת כהן ודרישה ותוספות שבת ומאמר מרדכי והגר"ז, דלא כלבוש וט"ז:
חזון איש לז,יג: "הרוצה לחמם את הבשר המבושל כל צרכו מאתמול... ואפי' יש שומן על הבשר ונמס אין לו דין דבר לח אלא דין דבר יבש וכמבואר במ"ב ס"ק קה".
שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד: "אם היה במדת יד סולדת הרי נעשה החמאה מחלב מבושל ומכיון שנקרש הוא כדבר יבש שאין בו משום בשול שוב, כמפורש במג"א סק"מ לענין שומן שנקרש דנעשה עתה יבש ואין בו שוב משום בשול ואף שנמוח ונעשה לח לא איכפת לן וכן הוא במ"ב ס"ק ק', וממש כן הוא החמאה במדינה זו".